כמעט משחר האנושות תרבויות שונות עסקו ביבוא, ביצוא ובצורות שונת של סחר בינלאומי. אין זה מפתיע שכיום המדינה שאסוציאטיבית אנו חושבים עליה כאשר אנחנו חושבים על המילה יבוא היא סין. לא רחוק מאיפה שנמצאת סין כיום, נמצאו העדויות העתיקות ביותר לסחר בינלאומי בין תרבויות, אשר התקיים בין השומרים מאזור מוסוטופמיה (איראן כיום), לבין תושבי עמק ההינדוס שבדרום אסיה באלף השלישי לפנה”ס.  באלף השני לפנה”ס התפתח מסחר ענף שהתבסס על יבוא ויצוא בין אשור הקדומה לאנטוליה, וככל שחלף הזמן, כך נוצרו יותר ויותר קשרי מסחר בין מדינות, ממלכות ואף אימפריות.

כמעט ולא ניתן לחשוב על מוצר כיום שאינו יוצר במדינה אחרת, בארץ רחוקה. אך לפני אלפי שנים רוב הכלכלה במדינות השונות התתבססה על יצור מקומי , ואין ספק שנתיבי היבוא השונים פתחו בפני הכלכלות המקומיות אפשרויות חדשות ומגוונות. בהתחלה היו אלה מוצרים די פשוטים ובסיסיים שהגיעו אל ארצות הרחוקות אלפי קילומטרים מהמקום בו יוצרו – תבלינים, בדים ותכשיטים. אך עם התפתחות הייצור כך הלכו והתרבו המוצרים המיובאים שיכולנו למצוא בשווקים המקומיים, עד שכיום ניתן למצוא כל מוצר החל מספה אשר יוצרה באיטליה, דרך וילונות שנטוו בהודו, וכלה במטבח שלם שיוצר בסין, הכל בשוק המקומי.
כמובן שאסור לשכוח את ההשפעה שהייתה להתפתחות נתיבי היבוא והיצוא על ההתפתחות האנושית. ההשפעה על הכלכלה הינה הטריוויאלית ביותר. הסחר הבינלאומי עודד צמיחה בכלכלות המקומיות, בעזרתו התגבש רעיון הכסף אשר החליף את סחר החליפין הפשטני, ולא תהיה זו הגזמה לטעון כי לולא היבוא והיצוא, הכלכלה האנושית, כפי שאנו מכירים אותה כיום, לא הייתה קיימת.

בנוסף ניתן לראות את השפעות הסחר הבינלאומי על התפתחות מערכות השלטון והמשפט. במדינות בהן התקיים מסחר ענף עם מדינות נוספות התפתחו מערכות שלמות סביב מסחר זה אשר אפשרו הגנה ובטחון לסוחרים, ונתנו קרקע יציבה ובטוחה לפעילויות מסחר שונות ומגוונות. דוגמא מעולה למערכת שכזאת הייתה האימפריה הרומית, בה הייתה מערכת שלמה אשר תחזקה את הסחר הבינלאומי עם כל קצוות תבל, וכאשר האימפריה התמוטטה, ואיתה הרשויות השונות אשר נתנו קרקע פורייה למסחר זה – התמוטטה גם כל מערכת היבוא והיצוא, והסחר הבינלאומי באימפריה הרומית שותק.

אין ספק כי המסחר, אשר עודד התפתחות בכל תחומי החיים והכלכלה עודד איתו גם פלורליזם, פתיחות וסובלנות כלפי תרבויות חדשות. הסוחרים, אשר יבאו תוצרים של מדינות מרוחקות הביאו איתם לא רק את המוצרים הפיזיים, אלא גם את המטען התרבותי והחברתי של מדינות אלו, ובכך גרמו לבני התרבויות המקומיות להיחשף לתרבות ולחשיבה שונה משלהם, ובכך עודדו את האינטגרציה והשיתוף בין העמים. שיתוף ופתיחות אלו הביאו להחלפתם של ידע, רעיונות ועקרונות בין התרביות, ועודדו צמיחה לא רק במישור הכלכלי, אלא גם במישור החברתי, המדיני והפוליטי, ויצרו כר פורה להתפתחות האנושית כולה.

במבט לאחור אין ספק שעצם היבוא של מוצרים זרים לכלכלות המבוססות על יצור מקומי היווה מקפצה לאותן כלכלות עצמן, עזר להתפתחותן, וקידם אותן עוד שלב בדרך לעיצובן ככלכלת פתוחות לשינויים ומתפתחות ללא הרף, ובכך עזר להתפתחות העולם המודרני כפי שאנחנו מכירים אותו כיום.